1תכונת ספר הזהר2ספר הזהר הקדוש מהתנא רבי שמעון בן יוחאי, מיד אחרי שזכינו להתגלותו נתקבל תכף אצל כל גדולי וקדושי ישראל, ונתקדש תכף בקדושת חז״ל, וכל בעלי הלכה והקבלה, שמוהו לראש פנה, ולמשען ומשענה, ובחרדת קודש עטרו בכתר קדושה, הסודות הנסתרות, וההלכות הנגלות, ונקרא בשם הזהר הקדוש. הספר הקדוש הזה, עוד מקודם שזכינו להתגלותו היה מקובל ומסור מפה לאוזן, ולמכסה עתיק מדוד דור מימות התנא רבי שמעון אצל חכמינו ז״ל בעלי התלמוד, ואחריהם בפי כל גאוני וקדושי ישראל, כמו שכתב הרמב״ם ז״ל בספר מורה נבוכים פרק ע״א מראשון ״שסתרי תורה היו נמסרים מיחידי סגולות ליחידי סגולות כאמרם אין מוסרין סתרי תורה אלא ליועץ וחכם חרשים כו׳ ולא תמצא מהם אלא הערות קטנות ורמיזות, באו בתלמוד ומדרשות, והן גרגרי לב מעטין, עליהם קליפות רבות, עד שיתעסקו בני אדם כולם בקליפות ההם וחשבו שאין תחתם לב בשום פנים״.3ושלשה שמות נקראו לו אצל הראשונים4א׳ מדרש רבי שמעון בן יוחאי. רבינו בחיי על התורה בפרשת בראשית א׳ כ״א והוא בזוה״ק בראשית מ״ו ב׳, ובפרשת משפטים כ״א כ״ג, והוא בזה״ק משפטים קי״ד א׳ ברעיא מהימנא. ומכאן תשובה לאותם שרוצים לחלק בין הזה״ק והרעיא מהימנא, שהרי הרבינו בחיי קורא שניהם בשם אחד בשם מדרשו של רשב״י.5ב׳ מדרש יהי אור. בספר יוחסין ערך רשב״י ובס׳ מנורת המאור לרבי ישראל אלנקוה.6ג׳ אמת. רמב״ן בנמוקי תורה בראשית י״ח כ׳ מקבלי האמת, והוא בזוה״ק וירא ק״ה ב׳ רבי טודרוס הלוי בספר אוצר הכבוד, במס׳ ברכות ס״א א׳ על הגמרא רבי אבוהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב בצלם כו׳ מקבלי אמת, והוא בזוה״ק בראשית י״ד א׳ ל״ז ב׳ ובפ׳ פקודי רל״א ב׳ ובפ׳ במדבר קי״ז א׳. רבינו בחיי פ׳ מטות ל׳ ג׳, חכמי האמת. והוא בזוה״ק משפטים קט״ו ב׳ ונראה שמהם נהגו לקרא לקבלה חכמת האמת.7כן מובאים הרבה דברים בספרי הגאונים והראשונים מבלי הזכרת שם הזהר אבל שאבו מקורם ממנו שהיו מקובלים בעל פה, וכן הרבה קונטרסים מהזוה״ק היו בידי הגאונים.8שלשה ספרים נפתחים א׳ הזהר. ב׳. זהר חדש. ג׳ תקוני הזהר. ספר הזהר הקדוש הנמצא בידינו, הוא על סדר הפרשיות של חמשה חומשי תורה ונחסרו לפנינו על הפרשיות מסעי, דברים, וכפי הסכמת הקדמונים הינוקא מפ׳ בלק הוא הזהר לפ׳ דברים ראה, תבא, נצבים, ברכה, גם על שלש הפרשיות עקב, שופטים, תצא, לא נמצא זהר רק רעיא מהימנא. כן יש לו הקדמה, כמו שיש במדרש, פתיחתא דאסתר, רות, ואיכה.9הזהר חדש הוא גם כן על סדר פרשיות התורה, ונחסרו פרשיות חיי שרה, וישלח, מקץ, ויגש, ויחי, שמות, וארא, בא, משפטים, תצוה, ויקהל, פקודי, ויקרא, שמיני, תזריע, מצורע, קדושים, אמור, בחקותי, במדבר, בהעלותך, שלח קרח, פנחס, מסעי, דברים, עקב, ראה, שופטים, נצבים, וילך, האזינו, ברכה. וגם יש זהר חדש על מגילת שיר השירים, ומדרש רות על מגילת רות, ומדרש איכה על מגילת איכה וזהר רות על רות ותיקונים.10התיקוני זהר הוא שבעים תיקונים שפירש רבי שמעון בן יוחאי בתיבת בראשית והתיקון הראשון נאמר מאת אליהו הנביא פתח אליהו, עם הקדמה.11ספר הזהר הקדוש נסדר שלוש מאות שנה אחרי פטירת רבי שמעון בן יוחאי יוחסין מאמר א׳ ערך רשב״י ועיין שם בהגהות יעב״ץ כי מה שכתוב שם ס׳ שנה טעות הוא, שזה קאי על המשנה וספרא וספרי וצ״ל ש׳ שנה. וכן כתב בעל סדר הדורות ערך רשב״י. ונקבצו בו שלשה עשר ספרים ואלה הם,12א׳ מתניתין13ב׳ תוספתא14ג׳ רעיא מהימנא, דברים שנתגלו לרשב״י ותלמידיו מאת משה רבינו ע״ה, והוא רובו על טעמי המצוות, ותחלתו הוא בפ׳ וארא כ״ה א׳ ובפ׳ אמור צ״ב ב׳ יש הקדמת רעיא מהימנא, וקרוב לשער כי מה שיש בהקדמת הזוה״ק י״א ב׳ בראשית הוא פקודא קדמאה, ונחשבו שם ארביסר פקורין שזהו גם כן רעיא מהימנא.15ד׳ מדרש הנעלם, נמצא בספרי הזהר על כמה פרשיות,16וגם על המגלות.17ה׳ סתרי תורה, על איזו פרשיות.18ו׳ ספרא דצניעותא, והוא חמשה פרקים ומתחיל תאנא ספרא דצניעותא ספרא דשקיל במתקלא פ׳ תרומה קע״ו ב׳, הספר הזה נזכר כמה פעמים באדרא רבא קדישא ״תנא בצניעותא דספרא״ נשא קכ״ח א׳. ובאדרא זוטא קדישא האזינו רצ״א א׳ ואע״ג דהאי מלה אוקמוה בספרא דצניעותא בגוונא אחרא התם באתריה שלים, הכא כלא שפיר.19ז׳ אדרא רבא קדישא, והוא כנוס רשב״י וחבריא, ומגלה להם רזי דרזין, ופתח ר״ש עת לעשות לה׳ הפרו תורתך פ׳ נשא קכ״ז ב׳.20ח׳ אדרא זוטא קדישא, והוא רזי תורה שמסר רשב״י לבנו רבי אלעזר, ותלמידיו רבי אבא, ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי חייא, ורבי יצחק קודם פטירתו, וצוה שר׳ אבא יכתב ור׳ אלעזר ברי ילעי ושאר חברייא ירחשון בלבייהו, ופתח ואמר לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה, וסיים דבריו בפסוק כי שם צוה ה׳ את הברכה חיים עד העולם ויצאה נשמתו בתיבת חיים, ואחר כך שמעו. קלא דקארו ואמר אורך ימים ושנות חיים, וקלא אחרא חיים שאל ממך, ואח״כ מסופר מהכנסתו למערה, ושמעו קלא עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון האזינו ב׳ — רצ״ו ב׳. ועיין בזהר חדש במדרש רות דפום ווארשא פ״ג ע״ד מהלולא דרב חסדא.21ט׳ סבא דמשפטים והוא בעניני הגלגולים משפטים צ״ד א׳ ובראשו פתח רבי שמעון כו׳ אדהכי הא סבא נחת לגביה, ואח״כ שם ע״ב רבי חייא ורבי יוסי אערעו חד ליליא במגדול דצור כו׳ בחדא סבא טעייא דהוה שאיל לי כל אורחא, וגילה להם דברים בענין נפש רוח נשמה, ועניני הגלגול, ונשמתין דגיורין, והזכיר שם ספר חנוך ק׳ א׳ ועוד ובסופו מסיים ואנא ייבא סבא קאימנא קמייכו, ומסיים בפסוק ועמך כולם צדיקים.22י׳ ינוקא דפ׳ בלק, בלק קפ״ו א׳ והוא ספור מר׳ יצחק ור׳ יהודא שנזדמנו עם בנו של רב הימנונא סבא ברא חדא זעירא, והינוקא הרגיש בהם שאותו היום לא קראו את שמע, ושאלוה ברי במאי ידעית אמר להו ברוחא דלבושייכא כד קריבנא לגבייכו, ואמרו לו שאמת הוא, מפני שאותו היום היו עסוקין במצוה, והעוסק במצוה פטור מן המצוה. ואח״כ פתח ההוא ינוקא ואמר דברי תורה בעניני נטילת ידים, ומים אחרונים וברכת המזון. ושוב יסופר קפ״ח א׳ שר׳ אלעזר ור׳ אבא ור׳ יוסי הוו אזלי באורחא ואדכר ר׳ אלעזר מהאי ינוקא, וסטו מאורחא ג׳ פרסא ומטו להתם ונשקוהו, ואמר להם בריחא דלבושייכא חמינא דעמון ומואב מתגרן בכו, ואמר להם ד״ת והזכיר מדברי חנוך קפ״ט א׳ ובירך ברבת המזון. ושם ר״ד ב׳ מר׳ אלעזר ור׳ אבא שהלכו לבקר את ר׳ יוסי דפקיעין שחלה ונטה למות והוה ליה ברא זעירא, והתפלל עליו ובכה, וגם ר׳ אלעזר וחברייא געו בבכיה, ונתרפא ושמעו קול שהוסיפו לו כ״ב שנים, ואח״כ אמר הינוקא דברי תורה.23וראוי להעיר, כי באיזו דברים דומה הינוקא להסבא, הינוקא הרגיש ריח המלבושים וגם הסבא גילה סודות מריח המלבושים. כמ״ש כל אינון נשמתין קדישין כד נחתו להאי עלמא כו׳ ובמלבושא דא קיימו כו׳ וכד אשתאבן אינון מלבושין ממלין דהאי עלמא, אינון נשמתין קדישין אתזנן מריחא דקא אריחא מגו לבושיהן אלין כו׳ עיי״ש משפטים צ״ח ב׳, הינוקא מזכיר ספר חנוך וגם הסבא מזכירו משפטים ק׳ א׳.24ומצינו עוד בזוה״ק ספורים מינוקין בפ׳ נח ס״ט ב׳ מינוקא עם ר׳ ייסא, ובפ׳ שלח קס״ב א׳ מינוקא בריה דר׳ אלעי דנציבין ובפ׳ עקב רע״ב א׳ ברשב״י וחברייא שהיו באכסניא והוה תמן ינוקא חדא ואמר לפניהם ד״ת בעניני סעודה.25יא היכלות ומדורין, בראשית ל״ח א׳ ובפ׳ פקודי רמ״ד ב׳.26יב רזא דרזין, בסודות הפרצוף, השערות, היד, והשרטוטין, הנרמזים בפסוק ואתה תחזה יתרו ע׳ א׳ ובתקוני זוה״ק תיקון ע׳ קכ״א ב׳.27י״ג אתוון גליפן. סודות האותיות, והשמות הקדושים, ונקודות וטעמים, בראשית ט״ו ב׳. ושם ט״ז א׳ והכא שמא גליפא דתריסר אתוון דאתמסר לאליהו במערה. ושם י״ז א׳ הכא רזא דשבעין ותרין אתוון גליפא דכתרא עלאה. ושם י״ח א׳ הכא שמא גליפא דתמני מרי אתוון. ובפ׳ תרומה קע״ד א׳ רזא דאלפא ביתא, איהו רזא דאתוון גליפן דנפקין בגלופי דתלתין ותרין שבילין. ובפ׳ חקת ק״פ ב׳ רי״ש ודל״ת חד מלה הוא באתוון גליפן אנון ת״ח וכו׳. ובפ׳ וילך רפ״ה א׳ מיחסו לרבי אלעזר, כדאיתא שם ובאתוון גליפן דרבי אלעזר מאל״ף למ״ם וממ״ם לנו״ן. וכ״ה בפ׳ האזינו רפ״ו ב׳ אמר ר, אבא באתוון גליפן דר׳ אלעזר, ובזהר חדש ריש פ׳ בראשית נקרא סתרי אותיות.
